Praat AudioTools - המורפולוגיה הלטנטית של הזיכרון האקוסטי

הכלים שאנו בונים הם לעולם אינם רק אמצעים טכניים; הם הפיגומים של המחשבה המוזיקלית שלנו. בדומה לפסל המתבונן בגוש אבן ומחפש בו את הצורה שטרם נחשפה, ספריית ה Praat AudioTools  מבקשת לחשוף את ה"דנ"א" המורפולוגי החבוי בתוך הצליל, ולהפוך את פעולת הניתוח המדעי (Analysis) למניפסט של יצירה (Synthesis).

הספרייה, הכוללת למעלה מ-360 סקריפטים וכלים מבוססי פייתון ולמידת מכונה, אינה פועלת כ"קופסה שחורה". היא מציעה דיאלקטיקה בין החומריות האקוסטית הגולמית לבין הסדר הלוגי של האלגוריתם. הטכנולוגיה הופכת לסוכנות המאתגרת את ההקשבה שלנו. היא חושפת את ה"נקודות העיוורות" באקוסטיקה ומאפשרת ליצירה לנבוע מתוך המבנה האינהרנטי של חומר הגלם. מעין "הקשבה חישובית" שמעבדת את מה שהאוזן האנושית חשה אך לא תמיד יודעת לתמלל. זהו מסע שמתחיל בעיבוד אותות דיגיטלי ומסתיים בחיפוש אחר משמעות אנושית בתוך רעשי הרקע של המכונה.

הפרויקט והמתודולוגיה העומדת בבסיסו פותחו על-ידי פרופ' שי כהן במסגרת המחקר וההוראה במחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן, מתוך שאיפה להעניק למלחין העכשווי שפה חדשה של שליטה פרמטרית במרכיבים האלמנטריים ביותר של היצירה.

Praat AudioTools: An Offline Analysis–Resynthesis Toolkit for Experimental Composition

"הפַסל חושב על רצפה - הצַייר חושב על קיר"

לחליל, גיטרה וכלי הקשה

יצירה זו חוקרת את הדמיון המרחבי שמאחורי יצירת המוזיקה. כיצד צליל מתייחס למשטחים, מרקמים וכיוונים. בשונה מפַסל המקרקע את הצורה במשקל ובכוח משיכה או צַייר שמותח את התמונה על פני מישור אנכי, החליל חורט קווים עדינים באוויר כמו משיכות מכחול על פני בד; הגיטרה חורטת תהודה מגוף העץ כמו אזמל המעצב את החלל; וכלי ההקשה עוגנים ושוברים, מעוררים גם את הקרקע וגם את המסגרת. מכאן שהמוזיקה מתפתחת לא באופן ליניארי, אלא באופן אדריכלי - שכבות מצטברות, מחוות מרחפות, נעלמות וחוזרות - כאילו האנסמבל מנהל משא ומתן בין שני מישורי מחשבה, שני ממדי זמן.

"Traces of blind spots" for percussion ensemble

"עקבות של כתמים עיוורים" היא קומפוזיציה לאנסמבל כלי הקשה העובר עיבוד צליל בזמן אמת, ובכך חוקר את יחסי הגומלין הדינמיים בין מחוות אינסטרומנטליות גופניות לבין מקבילתה האלקטרונית המתווכת. למעשה, העבודה מציגה את החיכוך והתהודה בין חומריות אקוסטית לטרנספורמציה דיגיטלית, לא כאופוזיציה בינארית אלא כרצף המעוצב על ידי תפיסה, תיווך ועיוות זמני.

ניתן לראות זאת כדיאלקטיקה בין הפרוגרסיבי, הרציונלי, המובנה והדטרמיניסטי מבחינה טכנולוגית – לבין הרגרסיבי, האינטואיטיבי, הלא מודע והמונע מבחינה רגשית. מרחב לימינלי שבו ההיגיון מפנה את מקומו לאינטואיציה, ושבו הסוכנות הטכנולוגית גם חושפת וגם מסתירה את ה"נקודות העיוורות" השמיעתיות שמעצבות את ההקשבה שלנו.

"Glitch" 

For eight voices and electronics

גליץ' היא תקלה טכנית, תוצרי לוואי של תפקוד לקוי של אלקטרוניקה ספרתית ומכשירים חשמליים, כאלו הנגרמים למשל מבאגים, קריסת מערכות, רעשי חומרה, שגיאות מערכת, "קפיצות" בניגון דיסקים ודיסטורשן דיגיטלי, וגם ממכשירים חשמליים כמו מכשירי פקס ומודמים. היצירה גליץ' כתובה ל-8 קולות ואלקטרוניקה בזמן אמת המייצרת את מצבי הקיצון הנדמים כבלתי אפשריים. כמיהה לגעת במה שאינו ניתן לניסוח, חדירה אל מעבר לשפה אל המלמול כאשר העיסוק בשפה לשם ביטולה נועד להגיע למצב הגבול של השפה — לשתיקה. היצירה והטכנולוגיה פותחו במחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן. הסטודנטים במסלול מוזיקה, טכנולוגיה ומדיה חזותית היו המבצעים. 

 "Endless October" 
A psychological journey for Jazz group

יצירה לאנסמבל ג'אז שהיא מסע פסיכולוגי של דפוסים, מסלולים ותמורות בזמן תוך חריגה מן הדמיון אל המחשבה ולהיפך. סוג של כתב חידה או תיבת תהודה בה תכונות המאפיינות את האינטונציות הג'אזיות מגיחות לפרקים כ"עודפות ללא עדיפות".

"Remain calm" for Soprano, Flute and Electronics

"הישארו רגועים" היא יצירה לחליל, קול ואלקטרוניקה הנשענת על הטקסט של Alvaro García de Zúñiga. היצירה מציגה ניגודים, מצד אחד טקסט שמנסה להרגיע על-ידי פעולות שיש לנקוט בזמן מצוקה, ומהצד האחר חוויה מוזיקלית שהיא שיקוף של אי-נוחות ולחץ הנובעים מלא-מודע שעיקרו הדחקה וסובלימציה. 

 

"Are you talking to me?" for two violas

דואט זה נוצר בשראת הקו האייקוני של רוברט דה נירו בסרט "נהג מונית". בדיוק כפי שדמותו של דה נירו, טרוויס ביקל, מנהלת דיאלוג בודד עם השתקפותו, יצירה זו חוקרת שיחה אינטימית ואינטרוספקטיבית בין שתי ויולות. באמצעות שילוב של מתח, פגיעות ורגש גולמי, המוזיקה לוכדת את המהות של עימות אישי ובחינה עצמית. כל ויולה הופכת הן לדובר והן למאזין, וטווה נרטיב מורכב המאתגר את הגבולות בין עצמי לאחר. הדיאלוג מתפתח בתערובת של חילופי דברים מקוטעים והרהורים מותאמים, המגלמים את המסע העמוק ולעיתים מטריד של הסתכלות פנימה.